התיישנות בדיני נזיקין היא סוגיה משפטית מהותית המשפיעה על זכויותיהם של ניזוקים להגיש תביעות בגין נזקים שנגרמו להם. מטרת מאמר זה היא לסקור בקצרה את העקרונות המרכזיים של דיני ההתיישנות בתחום הנזיקין בישראל.
המסגרת החוקית
חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, קובע כי תקופת ההתיישנות הכללית בתביעות נזיקין היא שבע שנים. עם זאת, קיימים חריגים משמעותיים לכלל זה:
תקופת ההתיישנות הרגילה
- תביעת נזיקין רגילה – 7 שנים מיום האירוע.
- תביעה בגין נזק גוף – 7 שנים מיום האירוע או מיום גילוי הנזק, לפי המאוחר.
- תביעות בגין הטרדה מינית – 7 שנים מיום המעשה.
- תביעות ביטוח לפי חוק חוזה ביטוח, התשמ"א- 1981 – 3 שנים.
מרוץ ההתיישנות
מועד תחילת ההתיישנות
מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נולדה עילת התביעה. בהקשר של נזקי גוף, הפסיקה קבעה כי מועד זה הוא כאשר:
- התגבש הנזק באופן שניתן לתבוע בגינו
- התובע ידע או היה עליו לדעת על קיום הנזק
- התובע ידע או היה עליו לדעת על הקשר הסיבתי בין המעשה או המחדל לבין הנזק
השהיית מרוץ ההתיישנות
ישנם מקרים בהם מרוץ ההתיישנות מושהה:
- קטינות – תקופת ההתיישנות אינה נמנית בתקופת הקטינות.
- חוסר כשרות משפטית.
- הונאה או הסתרת עובדות בתרמית.
- כוח עליון המונע הגשת תביעה.
התיישנות בראי הפסיקה
- סוגיית ההתיישנות בנזיקין מעלה מספר היבטים משפטיים מורכבים. ראשית, ישנה התייחסות לאירועים עוולתיים מתמשכים ולהשפעתם על מרוץ ההתיישנות. שנית, קיימת הבחנה בין סוגים שונים של מעשים עוולתיים ונזקים מתמשכים. בנוסף, נידונה השאלה מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות במקרים של נזקים סמויים או מתגלים. לבסוף, ישנה התייחסות לאפשרות הארכת תקופת ההתיישנות בנסיבות מיוחדות ולשיקולים שיש לקחת בחשבון בהקשר זה.
- כאשר מדובר באירוע עוולתי מתמשך המוליד עילות תביעה חדשות באופן רציף, התובענה אינה חסומה כל עוד הפגיעה נמשכת. במקרים אלו, ניתן לתבוע בגין עילות שנוצרו בתוך תקופת ההתיישנות, גם אם מעשי העוולה הראשונים כבר התיישנו.השופט עמית הבחין בין שלוש קטגוריות של מקרים: מעשה עוולתי נקודתי עם נזק מתמשך, מעשה עוולתי נמשך עם נזק אחד, ומעשה עוולתי נמשך המקים עילות תביעה חוזרות ונזק מתחדש.
- קיימת מחלוקת לגבי מועד תחילת מרוץ ההתיישנות בנזקי גוף. הגישה המקובלת היא שמרוץ ההתיישנות מתחיל עם גילוי הנזק ולא במועד בו ניתן לעמוד על מלוא היקפו.עם זאת, עלתה טענה כי קביעה זו עלולה לקפח זכויותיהם של מי שסבלו מנזקים סמויים כתוצאה מתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי קבע כי אין להבחין בין פגיעות שונות שנגרמו באותה תאונה, וכי מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום התאונה עבור כל נזקי הגוף. אולם, הועלתה גם דעה כי פרשנות זו אינה מתחייבת מלשון החוק וכי פרשנות אחרת עשויה להגשים טוב יותר את זכות הגישה לערכאות.
שיקולי מדיניות
הרציונל מאחורי דיני ההתיישנות
- הגנה על נתבעים מפני תביעות "ישנות"
- עידוד תובעים לממש את זכויותיהם בזמן סביר
- קושי ראייתי בניהול תביעות ישנות
- יעילות מערכת המשפט
המלצות מעשיות
צעדים מומלצים למניעת התיישנות
- תיעוד מדויק של מועד האירוע והנזק
- פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי
- שמירת מסמכים רפואיים ואחרים
- הגשת תביעה מוקדם ככל האפשר
סיכום
התיישנות בדיני נזיקין היא סוגיה מורכבת המחייבת הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה. על עורכי הדין להכיר את הכללים והחריגים כדי להגן על זכויות לקוחותיהם באופן מיטבי. מאמר זה מהווה רק סקירה קצרה מכל הנושא המורכב של התיישנות בנזיקין.
